אילן הכל לחקלאי ולגן - מאמרים - אודות צמחי המים בבריכת הנוי - אודות צמחי המים בבריכות הנוי
 
 

אודות צמחי המים בבריכות הנוי

 
 

 

מעבר ליופי הרב שמוסיפים צמחי המים לבריכת הנוי, הצמחים גם משמשים כחלק ממערכת הטיהור וניקיון המים. צמחי המים סופחים חמצן מהאויר ופולטים אותו באיזור בית השורשים, וכך הם יוצרים סביבה בקטריאלית הנלחמת באצות וירקת ומשפרים את איכות המים. למטרה זו של ניקוי וחיטוי משמשים צמחי המים גם בבריכות נוי אקולוגיות ובמערכות למיחזור וטיהור מים אפורים. בעזרת צמחי המים ניתן ליצור הצללה לבריכה באיזורים החשופים לשמש וגם כך לתרום להקטנת התפשטות האצות. מבחינה עיצובית בבריכות גדולות או נחלים ניתן ליצור הסתרה של אלמנטים בבריכה, שגורמים לאלמנט הפתעה – לא הכל נגלה למתבונן כבר במבט ראשון ויש להציץ מעבר לצמחים כדי לראות פינות נסתרות. ישנם צמחים פורחים יפהפיים הנשתלים בעומק הבריכה ומוסיפים ליופיה, וישנם המשתרעים על פני המים או בגדת הבריכה.

הסוגים השונים של צמחי מים מתחלקים למשפחות הבאות:

צמחים מחמצנים – צמחים אלו נשתול בדרך כלל באיזורי הזרימה בנחלים, סמוך למפל המזרים את המים לבריכה. הצמחים הללו מייצרים יותר חמצן מאחרים, מגדילים את ריכוז החמצן בבריכה ובכך תורמים ליצירת סביבה בריאה יותר לדגי הנוי, ומים נקיים בבריכה. בקבוצה זו מוכרים צמחי האלודאה שלהם גבעולים עטורי עלים קצרים וקטנים המזכירים מברשת ירוקה, נהרונית מסולסלת ובקופה, המשמשת גם כצמח גדה, צמח בעל עלים קטנים ופריחה לבנה.

צמחי גדה משתרעים – צמחים הנשתלים בעומק מים בין 5 ל – 15 ס"מ, וייעודם לקשט את הבריכה וליצור קוי מתאר טבעיים למראה, על מנת להסתיר את החיבור שבין הבריכה לשפתה. בקבוצה זו ישנם צמחים פורחים כמו הבקופה מוניירי, מנטת הנחלים, מדד השלוחות ועוד, וישנם צמחים בעלי עלווה מגוונת כגון אננטה, לומנדרה ואלטרנטרה אדומה. צמחי גדה משתרעים הנוטים להתפשט ולכסות את פני המים הם ספלילה, נימפאון צהוב, נימפאון הודי ועוד. האחרונים מתאימים לשתילה בבריכות רדודות בעומק 20-30 ס"מ ובקערות מים, שכן הם פורחים בגוונים של צהוב או לבן.

צמחי גדה מזדקרים – כשמם כן הם, מזדקרים לגובה מעל פני המים. הצמחים הללו נשתלים בעומק מים של עד חצי מטר ומטרתם העיקרית להוסיף יופי וחן לבריכה או ליצור הצללה והסתרה. בקבוצת צמחי הגדה המזדקרים למטרת נוי יש הרבה צמחים פורחים כדוגמת משפחת האירוסים למיניהם. בזנים של האירוסים המתאימים לבריכה נכללים האירוס הענף, המתאים לבריכות גדולות ופורח בצהוב בבגרותו, אירוס לוויגטה שצבעו סגול חזק או לבן ופורח בשני סבבי פריחה – באביב ובקיץ החל מקליטתו ואילך, ואירוס לואיזיאנה בעל פרח אדום גדול ומרשים. פרח נוי מוכר אחר הוא בת קלה אתיופית (קלה). זהו אחד מפורחי החורף הבודדים, בזמן שכל הגן והבריכה עדיין רדומים הוא מתעורר ופורח ומקשט את הגן בפרחיו הלבנים הגדולים. פריחתו ממושכת – לאורך עונת החורף עד בוא האביב. צמחים נוספים בקבוצה זו הם טליה דלבטה, ופונטודריה, שניהם בעלי פונפוני פריחה סגולה ופורחים בקיץ.  בקבוצת המזדקרים למטרות הסתרה והצללה נמצא את מיני הגומא השונים, בגוונים שונים של ירוק. צמחים אלו יכולים להגיע לגובה של מחצי מטר ועד 2.5 מטר. צמחים נמוכים יותר שאיתם ניתן ליצור אפקט הצללה על שפת הנחל או הבריכה הם אגמון, סמר, כרקס, אוזן דוב ועוד.

 

 

 

 

 

 

צמחים היוצרים אפקט זרימה – אלו צמחים שעליהם מתבדרים ברוח ויוצרים אפקט של תנועה וזרימה בנחל וליד הבריכה. צמחים אלו נשתלים בתוך המים – בדרך כלל קרוב לשפת הבריכה ולא בעומק, כמו סוף מצוי, קנה אירופאי, עב קנה מגוון, ועוד. צמחים אלו מתאימים יותר לבריכות גדולות, נחלים ופארקים בשל נטייתם להתפשט.

צמחי מים עמוקים – צמחים אלו נשתלים בעומקים של בין 40 ס"מ ואילך והם כמעט תמיד זנים פורחים במבחר גוונים. המוכרים ביותר הם הנימפאות והלוטוסים שיש להם גבעול ארוך והעלים והפרח צפים על פני המים. הנימפאות בדרך כלל רגישות לקור, ולכן הן נשירות או משירות עלים באופן מותנה רק כאשר הטמפרטורה צונחת מתחת לרמה מסויימת. לרוב עדיף להשתמש בבריכות נוי בנימפאות כצמחי קישוט כיוון שהן אינן שתלטניות ולא יהיה צורך להילחם בגידול עודף ולדלל אותן כל הזמן בניגוד לצמחים אחרים. הנימפאות צריכות אור שמש לפריחה ועל כן יש למקמן באזור שאינו מוצל. ישנם הרבה סוגים של נימפאות. הנימפאות הנשירות מקורן באירופה, וביניהן נימפאה כרומטלה ונימפאה הלבולה הפורחות בצהוב, נימפאת כוכב הבוקר, נימפאת מיילה ונימפאת אטרקשן הורודות, הנסיכה השחורה שפורחת באדום חזק, נימפאה לבנה של מריליאק ונימפאה וירגינליס הלבנות ועוד. מעבר לגווני הפריחה וגודל הפרחים, צורת העלים וצבעם שונה בין זן אחד למשנהו, ויופין הרב מקשט את פני המים. הנימפאות הטרופיות לרוב אינן נשירות, עליהן קטנים יותר ולא חלקים ולרוב הן מתאימות למים פחות עמוקים – בין 40 ל – 60 ס"מ. בקבוצה זו נמצא את נימפאת ורד הלילה ונימפאת ג'ניפר רבקה הפורחות בלילה בורוד, נימפאה אלברט גרינברג, נימפאה סניוריטה וקקטוס ורוד,נימפאה טייגר לוטוס ודאובינינה הלבנות ועוד. הלוטוס הוא צמח אגמי מים מתוקים הפורח בפרח גדול מרשים ויפהפה, ששורד זמן ממושך. הלוטוס מהווה סמל חשוב בבודהיזם ובמיתולוגיה הברהמינית, שם הוא מסמל את הכוח האלוהי, את היופי, הטוהר וחיי הנצח משום יופיו של הפרח והיותו צמח מים. דמויות רבות בדתות אלו מוזכרות ככאלו שנולדו מתוך פרח הלוטוס. לאחר שהפרח קמל הצמח מפתח זרעים הניתנים למאכל שמזכירים טעם של צנוברים. עליו הגדולים והמרהיבים מכסים את פני המים באופן מלא. הבעיה העיקרית של הלוטוס כצמח מים לבריכות נוי היא שהוא מתרבה ומשתלט, מכסה את כל שטח פני המים ומונע חדירת אור לתוך הבריכה. מסיבה זו לא מומלץ לגדל לוטוס בבריכות קטנות אלא אם תבצעו דילול מדי עונה. צמח ידוע אחר בקבוצת צמחי המים העמוקים הוא הנופר הצהוב המוכר כצמח ארץ ישראלי הגדל בטבע באגמי מים מתוקים, למשל בשמורת הג'חולה. קשה מאוד לאקלם את הנופר בבריכות הנוי ועל כן פחות מומלץ לשתילה.

צמחים צפים – בקבוצה זו נכללים צמחים שצפים על פני המים ואינם נשתלים בקרקע הבריכה. השורשים שלהם צפים אף הם על המים ומשמשים לאספקת חמצן לדגים בבריכה ולעיתים גם כמזון. הצמחים בקבוצה זו מתרבים מהר במיוחד בעונה החמה, וביניהם חסת המים, אזולה, סלויניה, ויקינטון המים הידוע בפריחתו הסגולה והמרשימה.

 

 

 

 

 

 

 

 

שתילת הצמחים – בבריכה בעומק של לפחות 80 ס"מ ניתן לבצע שתילה במצע תלת שכבתי – שכבה ראשונה על קרקעית הבריכה, שכבה שניה המכילה תערובת גדילה ודשנים מעל לשכבה הראשונה ובה שותלים את הצמחים, ושכבה שלישית של מצע עליון כבד יותר שימנע ציפה של השכבה השניה. מבנה השכבות מסייע בעיקר לשליטה על גובה השתילה ועיצוב פני הקרקע. בבריכות קטנות יותר ולא מאוד עמוקות ניתן לבצע תהליך דומה עם מצע תלת-שכבתי בתוך סלסלאות שתילה מרושתות או מבד. את הסלסלאות יחד עם הצמחים שבתוכן מניחים על קרקעית הבריכה. בבריכות עמוקות שבהן לא תוכננה דופן מודרגת המאפשרת שתילה של צמחי גדה ניתן לשתול בתוך יריעת גדה. זוהי יריעה שמחברים את צידה האחד לשפת הבריכה ומכניסים את צידה השני למים. ביריעה יש כיסי שתילה בגדלים שונים המאפשרים שתילה מגוונת. ישנן גם סלסלאות שתילה צפות שבהן שורשי הצמח נמצאים במים והצמח עצמו מוצף מעל המים. סלסלאות אלו משמשות במקרים בהם אין מספיק שטח גדה ובכל זאת רוצים לכסות את פני המים בצמחי מים. בסלסלאות אלו ניתן לשתול צמחי גדה פורחים, משתרעים או משתפלים.

בעיצוב הבריכה מומלץ שצמחי המים העמוקים לא יכסו יותר מ – 30-40% משטח פני הבריכה כדי לשמור על מספיק אור שיחדור לתוך המים ושטח מחיה לדגים. צמחי גדה מומלץ להגביל גם כן לכ- 20% משטח גדת הבריכה כדי להשאיר מקום פנוי לעין ולמנוע הסתרה של הבריכה. בשילוב נכון אפשר ליצור בריכה פורחת, צומחת ויפהפיה, בעלת מראה טבעי ונעים לעין.

לייעוץ נוסף ולרכישת ציוד וצמחי מים לבריכה אתם מוזמנים לבקר במרכז הגינון האיזורי "אילן הכל לחקלאי ולגן" בשדה אליעזר, להתרשם מגן ההדגמה שלנו בו הקמתי 2 בריכות עם נחל זורם ביניהן ולקבל עצות והדרכה, רעיונות וטיפים וגם סיוע מעשי בהקמת בריכת נוי יפהפיה אצלכם בגינה, בין אם בעבודה עצמית או בעזרת בעלי מקצוע וגננים.

לקבלת ייעוץ פרטני, תכנון והקמת בריכת הנוי המותאמת ביותר לטעמכם האישי, לגינה שלכם ולתקציב, נשמח לראותכם אצלנו במרכז הגינון האיזורי "אילן הכל לחקלאי ולגן" בשדה אליעזר!

שלכם, אילן נחמיה

 

 

 

 

 

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר